חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 7140-09 אלקין ואח' נ' מדינת ישראל-מחנהל מקרקעי ישראל

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
7140-09
6.7.2014
בפני השופטת:
אביב מלכה

- נגד -
תובעים:
1. אהוד אלקין
2. יפה אלקין

 נתבעים:
מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל
פסק דין

פסק דין  

 

התובעים, בני זוג, מחזיקים כחוכרים בנכס של הנתבעת; בשנת 2000 ביקשו התובעים לבצע תוספות בניה בנכס ופנו לנתבעת כדי לקבל היתר לכך.

הנתבעת התנתה את מתן ההיתר בתשלום "דמי היתר" בסך של 34,812.92 ₪.

התובעים שילמו סכום זה ביום 5.7.00.

התובעים תובעים את החזר הסכום ששילמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ליום התביעה והסכום עומד על סך של 61,084 ₪.

התובעים משתיתים את תביעתם על פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 13.6.07 בת.א. 1005/04 אסקלסקי ואח' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "אסקלסקי").

בפסק הדידן בעניין אסקלסקי קבעתי לגבי הנתבע שם שהוא הנתבעת ד'כאן, כלהלן:

"לאור כל האמור, אני קובעת כי הנתבע אינו רשאי לגבות דמי היתר מן התובעים עבור תוספת בניה, אשר שיטחה הכולל, הבנוי והתוספת, אינו עולה על 160 מ"ר ואשר ההיתר לה נתבקש בעת שהחלטה 402 היתה בתוקף ולפני החלטה 933 ביולי 2002".

בהתאם לכך אסרתי על הנתבע לגבות דמי היתר מן התובעים שם שטרם שילמו והוריתי לו להחזיר את דמי ההיתר לאותם תובעים שכן שילמו. במקביל, דחיתי את התביעה של אחד התובעים אשר אשר היתר הבניה שלו נתבקש לאחר שניתנה החלטה 933.

התובעים ד'כאן טוענים כי המקרה שלהם זהה בדיוק למקרה של התובעים שם באשר הם בנו בשטח כולל שאינו עולה על 160 מ"ר וכי בקשתם להיתר הוגשה בעת שההחלטה 402 היתה בתוקף, בטרם הותקנה החלטה 933 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל ביולי 2002.

למעשה, אין מחלוקת על כך, באשר הנתבעת אינה טוענת כאילו קיימים הבדלים בין הנסיבות במקרה דנן לנסיבות שהיוו את הבסיס להכרעות אשר נקבעו בפסק הדין בעניין אסקלסקי.

למרות זאת, מסרבת הנתבעת להחזיר לתובעים את דמי ההיתר שגבתה מהם ובפיה מספר טענות כדי להצדיק זאת.

אדון להלן בטענות הנתבעת.

טענות הנתבעת כי אין להסתמך על פסק הדין אסקלסקי

הנתבעת טוענת כי התובעים לא היו צד להליך בענין אסקלסקי ולפיכך הם אינם יכולים ליהנות מן הקביעות שבו שאינן חלות עליהן.

הנתבעת טוענת כי פסק הדין בעניין אסקלסקי הוא פסק דין "חפצא" החל רק על הצדדים לו.

בהתאם, מרחיבה הנתבעת עד מאוד בפירוט ההלכות הנוגעות להשתק פלוגתא כדי לשכנעני כי אין להחיל עליה את הכלל בדבר השתק פלוגתא מן המקרה של אסקלסקי על המקרה דנן.

המשמעות של טענת הנתבעת היא, כי, לגרסתה, יש לשוב ולדון בכל השאלות, המחלוקת וההכרעות אשר נדונו, לובנו והוכרעו בפסק הדין בעניין אסקלסקי.

אני דוחה את כל טענות הנתבעת לעניין זה. עמדתי הובהרה מספר פעמים בהחלטות שונות עוד בתחילתו של ההליך ובמהלכו, לאמור:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>